אני ד”ר חיים כצמן, גנן בקיבוץ ומרצה לפילוסופיה ופוליטיקה, למדתי ערבית במשך כמה שנים כשגרתי בסיאטל וכתבתי דוקטורט על דת ולאומיות במזרח התיכון. במהלך הלימודים נחשפתי לסצנה של המוזיקה הערבית האלקטרונית, וחלמתי להביא את הבשורה לקהל הישראלי.

הסטים שלי הם מסע מוזיקלי בין אזורים גאוגרפיים וסגנונות מוזיקליים: מהיפ-הופ פלסטיני, דרך טראפ מהמפרץ, מוזיקת מהרג’אן מצרית, אלקטרו-דבקה סורית, ועד EDM, האוס וטכנו מהמועדונים של ביירות.

אני מאמין ביכולת של המוזיקה להיות גשר בין עולמות ותרבויות.

“כשאתה מדבר עם אדם בשפה שהוא מבין – אתה מגיע למוחו. כאשר אתה מדבר בשפת אמו אתה מגיע ישירות לליבו”

- נלסון מנדלה

——————————

ב־7 באוקטובר 2023, בעת המתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה, היה חיים בקיבוץ חולית. הוא ושכנתו הסתתרו יחד בארון הבגדים שבממ״ד. כשנמצאו על ידי המחבלים, חיים הגן עליה בגופו – ונרצח. הוא היה בן 32 במותו.

חבר קרוב סיפר אחר־כך על השיחות שהיו להם על זיכרון ומורשת:

"היו לנו כל מיני שיחות על זה – 'מה אתה רוצה שיקרה אחרי שתמות?' והוא אמר, 'תזרקו אותי בקומפוסטר, אני יודע? לא אכפת לי מה תעשו איתי'. אחת התובנות שלי מהאירוע הזה היא שאתה לא מחליט מה קורה איתך אחרי שאתה מת. אני חושב שבחייו הקצרים חיים היה כל כך חי, שגם אחרי מותו הוא ממשיך לחיות כאן. הגינה ממשיכה לפרוח, הצמחים ממשיכים לצמוח, וכך גם המוזיקה שלו תמשיך. אנחנו נמשיך להתווכח איתו, ולהתגעגע אליו."